דילוג לתוכן העיקרי
x
shadow-image

התשובה של ברטה: יקירה, זוהי אכן דילמה לא פשוטה ומצריכה התייחסות אינדיבידואלית. חסר לי מידע בשאלה, האם אביך צלול בדעתו? אם תשאלי אותו מה יעדיף מה הוא יאמר? אנסה לענות בכל זאת:

ציינת כי אביך זקוק לעזרה אז אני מניחה שמצבו התפקודי מוגבל? ראשית עלייך לקחת בחשבון את העדפתו ושנית לשקול אלמנטים נוספים: עובד זר אינו בעל הסמכה רפואית כלשהי, במידה ומצבו של אביך מצריך השגחה רפואית, הסתייעות בעובד לא תסייע. מבחינה כלכלית, אמנם העסקת עובד זר זולה יותר אך אשמח לייעץ לך, על סמך פרטים ונתונים שאנחה אותך לתת, האם תוכלי לקבל סיוע והשתתפות ממשלתית במימון בית אבות. האם לאביך יש ביטוח סיעודי? במידה וכן אז גם במקרה זה העלות עשויה להיות נמוכה ברמה משמעותית. הנה לינק למאמר בנושא וכן לטבלת השוואה של ההוצאות בשתי האלטרנטיבות:

עוד עלייך לשקול את הנושא החברתי, בבית אבות ישנן פעילויות חברתיות רבות כגון חוגים והרצאות ושם אביך יפגוש אנשים בני גילו שאיתם יוכל לשוחח ולקשור קשרים חברתיים. יתכן שהוא חש בודד מאז שאמך נפטרה וחיי חברה יועילו לו. דעי שגם אם אביך יעמוד על דעתו להשאר בביתו בסיוע עובד זר, ניתן לבקר במרכזי יום לקשיש שגם שם יוכל לפגוש חברים. גם בגיל השלישי ישנה חשיבות גדולה לחיי חברה ומגע עם אנשים אחרים. אם יבחר בבית אבות הקרוב אלייך תוכלי גם לבקרו יותר והוא ודאי ישמח.
ונקודה אחרונה לשיקולך, בהעסקת עובד זר, עדיין את המגבה הראשונית של העובד - והיה וביקש לעזוב או רוצה לממש ימי חופשה את, או מישהו מבני המשפחה, תצטרכו למלא את מקומו. כמו כן הוצאות הבית ואחזקתו נשארות קיימות מעבר להוצאות העסקת העובד.

התשובה של ברטה: המצב שתיארת הינו מוכר ויתכן מאוד כי אביך עונה על ההגדרה הרפואית הנקראת תשוש נפש. אדם כזה על פי רוב סובל ממגבלות קוגניטיביות כגון בעיות בזכרון, בעית התמצאות במרחב, בלבול ושיפוט לקוי של סיטואציות חברתיות כמו במקרה שסיפרת. במקרים רבים נמצאים תשושי הנפש משוטטים הרחק מביתם ללא יכולת להיזכר מה שמם והיכן הם גרים ויותר מכך הם עלולים לחשוב כי הם נמצאים במקום בו חיו בתקופה אחרת לחלוטין. עליך להיות מודע לכך, שאם אכן זהו המצב, אז המגמה רק הולכת ומחמירה עם הזמן ואביך עלול להזיק לעצמו או אפילו לעובד הזר שמטפל בו. ישנם בתי אבות ייחודיים המתאימים לאנשים המוגדרים כתשושי נפש, גש עם אביך בהקדם לפסיכוגריאטר לבדיקה ובמידה והוא אכן ייקבע ככזה, ראשית יהיה עליו לקבל טיפול תרופתי ושנית, אל תמתין ותשתהה עם ההחלטה להעבירו לבית אבות המתאים למצבו - למרות חוסר רצונו של אביך. אני מבינה שזה קשה מאוד אך הדבר יהיה לטובת כולם ובראש ובראשונה לטובת אביך העלול לסכן את עצמו ללא השגחה וטיפול מתאימים.

התשובה של ברטה: באופן עקרוני, הוצאת אשפוז סיעודי אינן נכללות בסל הבריאות בארץ והעלויות של אשפוז בבתי אבות הן על הקשיש ומשפחתו. כאשר יש לקשיש ומשפחתו קושי לעמוד בהוצאת הללו (שהן גבוהות, אלפי שקלים לחודש) ניתן לפנות למשרד הבריאות בבקשה להשתתף במימון – כאשר הבקשה מאושרת מקבלים קוד אשפוז סיעודי . הדבר עלול לקחת מספר חודשים וניתן לקצר תהליכים ולצמצם טעויות במילוי הטפסים הרבים הנדרשים על ידי פניה ליועץ לגיל הזהב. אשמח לסייע לך והשירות ניתן ללא תשלום. במקרה שלך עקב לחץ הזמן והדחיפות, נוכל לבחון יחד את האפשרות להכניס את הורייך לבית אבות על סמך "טרום קוד" ובעלות מופחתת. אוכל לייעץ לך, לפי אזור מגורייך אילו בתי אבות מוכנים להסתמך על סטטוס זה של טרום קבלת הקוד ולקבל את הורייך בהתראה מיידית. אנו יכולים לסייע לך גם להוריד את ההשתתפות למינימום הניתן.

התשובה של ברטה: ראשית יש להדגיש כי קיימים מספר גורמים מהם ניתן לקבל סיוע במימון בית אבות עבור אדם סיעודי : משרד הבריאות, ביטוח סיעודי פרטי או דרך קופת חולים. לקוחות רבים המגיעים אליי, כלל אינם מודעים לכך כי להוריהם יש ביטוח סיעודי. באופן כללי, כמובן שמדובר בכל מקרה לגופו, ותתפלאי לדעת כי משרד הבריאות מתחשב פעמים רבות במקרים הדורשים זאת.
מה שעלייך להראות באופן ברור ונתמך על ידי מסמכים ואסמכתאות רבים ככל האפשר זה את רמת ההכנסות שלך בתור הבת של המועמדת לקבלת המימון, אך לא פחות חשוב יש לשקף את רמת ההוצאות. בעניין ההוצאות, אל תסתפקי במסמכים אלא הוסיפי מכתב המסביר ומפרט את הסיבות והנסיבות להוצאות הללו.
משרד הבריאות גובה 80% מההכנסה של אמא ובודק האם יש ברשותה חסכונות – במידה וימצא כי יש לה חסכונות מעל הסכום שקבע משרד הבריאות אזי לא תוכל אמא לקבל סיוע עד שלא יגמר החיסכון. באשר להכנסות הילדים: הכנסתך והכנסת אחייך , במידה וקיימת, נבחנת – במידה והבנים (את ואחייך) אינם עובדים או משתכרי משכורת מינימום, משרד הבריאות מתחשב ומבטל את ההשתתפות החודשית של בני המשפחה. במידה וישנן הכנסות גבוהות כאמור – אנא פרטי היטב את ההוצאות!

התשובה של ברטה: ההגדרה נעשית על ידי הביטוח הלאומי על מנת להחליט האם אדם זכאי לקבל גמלת סיעוד. הקריטריונים הנבדקים במסגרת בדיקת יכולת התפקוד של האדם הם פעולות יום יומיות שעליו לבצע אך הוא מתקשה בביצוען ללא עזרה. במידה וימצא כי קיימים קשיים או מוגבלויות בביצוע שלוש מתוך הפעולות הבאות, יוגדר האדם כסיעודי:

  • אכילה
  • רחצה
  • שליטה בסוגרים
  • רחצה
  • ניידות בתוך הבית
  • ישיבה וקימה מכסא.

התשובה של ברטה: ראשית, האם יש לך אחים או אחיות? במידה וכן גייסי אותם לסייע בטיפול באביך שהריי לא יתכן שכל הנטל (ויש כאן גם נטל רגשי) ייפול רק עלייך. במידה ויש לך אחים (גברים) גם יוקל עליהם ועל אביך אם הם אלו שיוכלו לסייע לו ברחצה על מנת להפחית את המבוכה ואי הנעימות לשניכם. במקביל וכשלב ראשון, אני ממליצה לך לברר על ביצוע בדיקת יכולת תפקוד של הביטוח הלאומי, הבדיקה מתבצעת על ידי מעריך מטעם המוסד לביטוח לאומי המגיע לבית אביך ומטרתה לבחון מה מידת התלות של אביך בסיוע של אדם נוסף. לפי התוצאות יוחלט אם תהיו זכאים לקבל גמלת סיעוד. בהמשך הייתי מנסה לשוחח עם המשפחה על האפשרות להעביר את אביך לטיפול ראוי בבית אבות המתאים למצבו או להעסיק עבורו עובד סיעודי.

התשובה של ברטה: לפי דיני העבודה בישראל, כל עובד רשאי לקבל עד שישה ימי מחלה במהלך שנת עבודה לצורך טיפול בהורה קשיש או חולה. בנוסף אמליץ לך לאסוף את כל החומר הרפואי אשר יש ברשותך כולל תוצאות בדיקות ומכתבים מרופאים מטפלים המעידים על מצבה של אימך ולפנות לבקשת סיוע מגורמים כגון המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות ושירותי הרווחה. תוכלי לקבל סיוע של עובד המגיע לבית אמך לסייע במטלות הבית והיום יום לפי מסגרת הזכאות שתחושב לה לפי מצבה. סיוע כזה עשוי להוריד ממך מעט את הנטל. ולגבי הבוס... כדאי שתשקפי בפניו את מצבך והסבירי כי את בתהליך מיצוי הליכים לקבלת סיוע מן הרשויות.