תסמונת האלצהיימר והתמודדות עימה
תסמונת אלצהיימר ומאפייניה
הלוקים במחלות השיטיון, המתרחשות לרוב במהלך תקופת הזקנה, יסבלו מירידה בתפקוד של קליפת המוח ומהידרדרות מנטלית וקוגניטיבית, הגורמות לליקויים משמעותיים בתחום החברתי והתעסוקתי.
השכיחה במחלות השיטיון היא תסמונת האלצהיימר.
סימני המחלה הראשונים.
פגיעה בזיכרון לטווח קצר - באה לידי ביטוי כאשר החולה שוכח תאריכים, היכן השאיר חפצים שונים, וחוזר שוב ושוב על אותן שאלות.
פגיעה בשפה - מתבטאת בקושי לקרוא בשם של חפצים מוכרים, להיזכר בשמם של אנשים מוכרים לצד קושי בהבנת השפה.
פגיעה בהתמצאות המרחבית - סימן מובהק למחלה, כשהחולה הולך לאיבוד בסביבה מוכרת. פגיעה בתפקודים ה"גבוהים" - כמו היכולת לנהל חשבון בנק או לתכנן טיול.
פגיעה באישיות - מתאפיינת בעצבות, באגרסיביות או בהתנהגות לא נאותה.
ההשפעה על בני המשפחה
האלצהיימר היא מחלה הנמשכת שנים והתדרדרות בה הדרגתית ,התמודדות של בני המשפחה הינה קשה פיזית ומנטלית. בתחילה עליהם לעכל את הבשורה הקשה, דבר העלול להיות מלווה בתחושות של חוסר אונים, דכאון או אף בושה לנוכח התנהגויות ההורה.
הקושי הרגשי הינו גדול שכן מול עיניהם רואים בני המשפחה אדם מוכר ואהוב, ההולך ומשתנה מבלי שיוכלו לעשות דבר בנושא. פעמים רבות אנשים שהיו כל חייהם נינוחים ושלויים בעלי השכלה גבוהה הופכים לאלימים ותוקפניים וכן ושוכחים דברים אלמנטריים לחלוטין.
שינוי זה של הלוקה במחלה אל מול בניו או בני משפחתו, גורם לעיתים להתפרצות קונפליקטים בין הבן להורה הנזקק והדבר מוסיף קושי על הבן המטפל בהורה.
מעבר לקושי הרגשי, נוצר עומס על המטפל. הטיפול בחולה באלצהיימר הינו אינטנסיבי. בניו המטפלים בו לעיתים יחושו כי הם מזניחים את בני משפחתם האחרים עקב כך. לעיתים עלול הדבר לגרום אף לקשיים במקום העבודה של הבן המטפל באביו החולה עקב ריבוי ימי חופשה ומקרים בהם הוא נאלץ לעזוב בבהילות את עבודתו לטפל בהתפרצות של ההורה החולה.
יתכנו גם השפעות בריאותיות על המטפל - כחלק מטיפול ממושך באדם חולה עם בעיות זיכרון קשות עלול לחוש המטפל לחץ, דכאון, חרדה ככל שעובר הזמן.
כיצד מתמודדים?
- סיוע פסיכולוגי יכול לתרום לדינמיקה המשתנה בין הבן להורה ,איך לנהוג עם ההורה כאשר מצבו מדרדר. אלו מבני המשפחה שחווים דיכאון או חרדה כתוצאה מן המצב, יוטב להם אם יקבלו טיפול תרופתי להקלה. מומלץ גם להיעזר בתמיכה נפשית על ידי טיפול פרטני או בקבוצות, על מנת לפתח את היכולת לעבד רגשות ותחושות קשים המלווים את הטיפול בחולה. קבוצות תמיכה עשויות לשמש למטפלים בהוריהם החולים פינה חמה אשר בה ניתנות עצות מאנשים שהתמודדו בצורה טובה עם מצב דומה.
- חשוב לקבל מידע מקצועי עד כמה שניתן בנוגע למחלה, הדבר עשוי לסייע לבני המשפחה בהתמודדות, להבין את מצב החולה ולהיערך בהתאם. ישנה חשיבות להבנת שלבי המחלה וההתמודדות עמם, לדוגמא: מה הטיפול התרופתי הניתן.
- ההירתמות והעזרה של כל בני המשפחה תסייע לחלוקת הנטל בין כולם. במידה ולא ניתן להיעזר בבני משפחה, ישנה האפשרות לפנות למרכזי יום לקשיש או לשכור מטפל בין אם באופן פרטי או דרך גמלת הסיעוד במימון ביטוח לאומי.
- חולי אלצהיימר זכאים לחוק סיעוד של ביטוח לאומי המסייע בעזרה בבית ובטיפול השותף ובכך תורם להורדת הנטל מהמשפחה. במידה והדבר אינו מספק, ניתן גם לפנות בבקשה להעסקת עובד זר.
- במצבים מתקדמים של המחלה גם מטפל סיעודי זר עלול להתקשות בהתמודדות עם התנהגויותיו של החולה. במצבים אלה ובמיוחד כאשר לחולה יש בן זוג החי עמו, מומלץ לשקול מעבר של החולה לבית אבות לתשושי נפש, שם יקבל את הטיפול המתאים ובן הזוג יוכל במקביל לנהל חיים סבירים.
פתרון זה מקל על המשפחה ומשחרר אותם מן הצורך לטפל בחולה וגם עבור המטופל הדבר עדיף להימצא בסביבה תומכת עם אנשים הנמצאים במצב דומה לשלו וכן עם צוות רפואי וסיעודי שמיומן לטפל באנשים ובסיטואציות שונות.
מחפשים בית אבות ליקירכם?
אנחנו כאן בשבילכם
ייעוץ והכוונה ללא עלות
077-3006194
