ההורים שלנו הם לא “בעיה”

לא רכשנו מיומנויות מספקות להתמודד עם זקנה

ההורים שלי הם אלה שמלמדים אותי ומייעצים לי בכל תחום, שאין לי זמן להכין אוכל , הם עוזרים לי ולפעמים גם לבן שלי, הם מאוד עצמאיים. לאימא יש קצת בעיות זיכרון אבל בזכות אבא המצב מאוזן בבית, הוא הזיכרון שלה.

הכל היה טוב והייתה שגרה של לקום בבוקר, בישולים, טיול רגלי, קניות ועוד. עד לפני שבועיים שאבי נפל והגיע לבית חולים, בבית חולים קיבל חיידק ומצבו עוד יותר החמיר, מצבה המנטלי של אמי הדרדר מיום הנפילה של אבא, היא לא יכולה לסלוח לעצמה שלא יכלה לעזור לו, התחילה לשכוח דברים ונהייתה מבולבלת, פתאום אני מוצאת את עצמי שבמקום שהם יהיו היועצים שלי ויעזרו לי בהרבה דברים, אני צריכה לטפל בהם, בעצמי, בילדים שלי וגם בנכדים שלי, מה אני עושה??? איך מתמודדים עם המצב הזה???

זה אחד מהסיפורים שאנו שומעים יום יום.
בסוף ללא ברירה הנכד שיש לו ילדים קטנים והוא בעצמו איש קריירה לקח על עצמו את הטיפול בכולם כי אמו התמוטטה מהלחץ ולא מצליחה לקום מהמיטה.

זקנה זו מילה שיש בה כל כך הרבה, מי שהגיע לגיל זקנה זה כבר בונוס

זקנה של היום וזקנה של פעם זו לא אותה זקנה

הזקנה של היום בעולם המודרני יש בה המון מושגים שאנו חייבים להכיר ולהתמודד איתם.

זקנה זו מערכת של החלטות לא פשוטות, כמו צוואה, חלוקת רכוש, כספים, מצבים לא פשוטים מול המשפחה, מה עושים עם הבית? האם עכשיו לרשום על השם הילדים או לא, האם עכשיו כבר להעביר אליהם רכוש או להמתין? מי יסעד אותי, איך תהייה הלוויה שלי? התמודדות עם פחדים מהלא ידוע, מהמחלות, בתי חולים, מהרגע שהילדים יפסיקו לבוא או שהצטרכו לטפל בי, לרחוץ אותי להאכיל אותי, התמודדות עם המוות של חברים, משפחה, קושי לצאת מהבית ועוד כמובן יש עוד מיליון מחשבות שרצות בראש של האדם המבוגר.

רק מהמחשבות הרבה פעמים אדם נכנס לחרדות ודיכאון.

הרבה פעמים כדי לקבל עזרה נפשית, רפואית או פיזית לא רק הזקן צריך להתמודד עם קשיים בירוקרטיים, מול חברות ביטוח, קופת חולים, ביטוח לאומי, בתי חולים, הזמנת תור אצל רופאים מקצועיים, רשימת תרופות ותוספי מזון אלא גם משפחתו. 

היום כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הם גברים ונשים מעל גיל 65, נכון שהיום הגיל 65 זה כמו 40 של פעם אבל מהגיל הזה יש כבר שינויים, רבע מהקשישים הם בני 80 ומעלה וככל שהתוחלת החיים תגדל כך האוכלוסייה הזאת עוד יותר תגדל

לרוב האוכלוסייה המבוגרת יש משפחה תומכת ועוזרת.

וממה שאני רואה שאכן משפחות מגיעות, ולא רק הילדים, גם נכדים ונינים.

נכון היום אין לאף אחד זמן לא רק למבוגרים גם לעצמנו אבל בואו לא נשכח שבזכותם אנו פה, הם אנשים אוהבים ואהובים, גם הם היו בעלי קריירה, יש להם ניסיון וחוכמת חיים שאפשר ללמוד מהם , אפשר לערב אותם בכל דבר ואפילו לבקש שישחקו עם הנכדים וילמדו אותם את חוכמת החיים שרכשו.

הרי הם מתמודדים עם המון קשיים ועם מחשבות ולא רק הם אלא גם אנחנו, והשאלה שמטרידה אותנו מה נעשה כשמצבו של ההורה ידרדר? ומה יהיה כשנצטרך לעמוד במצב של לבחור מה עושים עם ההורה? 

נכון הזקנה היא אתגר שעומד בפנינו

אבל בואו ניקח את האתגר ונהפוך אותו להזדמנות להתקרב אליהם שוב לקראת סוף חייהם, ללמוד מהם, עם נחשוב קצת הרי הרגע של הסוף יגיע גם אם אנו רוצים וגם עם לא. המגשים יכולים להיות מעניינים ומלאיים ברגשות חמים עם ניקח כמובן את המפגשים לחיוביים ולא שליליים.

זקנה זה שלב בחיים שצריך לדעת איך לנהל אותו, כי עד עכשיו אני לא חושבת שקיבלנו מספיק כלים איך להתמודד במצבים מאתגרים שעומדים בפנינו.

אני רואה כל יום איך המשפחות קורסות מהטיפול בהורים.

לצערנו שמישהו נופל במשפחה זה אכן פוגע בכל המשפחה ולא כולם יודעים מה עושים במצבים המאתגרים שעומדים בפנינו.

להלן כמה המלצות שיכולות לעזור:

• לא להתבייש לבקש עזרה מהמשפחה עוד לפני התמוטטות.
• לבקש עזרה מאנשי מקצוע (רופאים מקצועיים, עורכי דין שמתמחים בצוואות וירושות)
• לבקש עזרה מהיועצים שבתחום, שיכולים לעזור, יעוץ נפשי, יעוץ פיננסי, יעוץ יכול לעזור בלפתור המון בעיות ולתת מענה לכל השאלות שיש לכם.

בעזרת יועץ אפשר לעבור תהליך קצר ולקבל כלים שיאפשרו לכם להתמודד עם המצבים המאתגרים

• לפנות לחברת סיעוד  לקבלת עזרה מביטוח לאומי
• לדבר עם אנשים, חברים

מאחלת לכולנו ללמוד וליהנות מההורים

ברטה שמעוני